הקהילה היהודית בצרפת של אחרי מלחמת העולם השניה התחלקה בין כמה קבוצות. הנאצים ימ"ח רצחו חלק מהקהילה אבל לא באחוזים הגדולים שהיו למשל בפולין. היו משפחות ויחידים שעברו ממקום למקום עד יעבור זעם מהם לתוך צרפת עצמה, לרוב לכפרים קטנים בדרום, מהם שהצליחו לעבור לשווייץ. היו גם שהמשיכו את חייהם כרגיל. בקשר לזה יש לציין את הדוד שלמה, אח של אלכסנדר קליין, שהמשיך לבוא לבית הכנסת "עדת יראים" עם הטלאי הצהוב בפריס תחת השילטון הנאצי. לאחר שיחרור פריס הוא המשיך לשאת את הטלאי הצהוב. שאלו אותו מדוע הוא לא מוריד אותו. הוא ענה שהחוק המחייב את היהודים לשאת את הטלאי הצהוב טרם בוטל רשמית. דינא דמלכותא דינה. יש גם ששלמו בחייהם על פעילותם בקרב הקהילה כגון הגיס של מאיר מילר (Maître Mathieu Muller) הרב ??? מיירס (Robert Meyers) הי"ד שיכל לברוח לשווייץ ובחר להישאר ולהמשיך לדאוג לקהילתו עד הלקחו למחנות ההשמדה.
ביום ראשון כ"ד אדר תש"ז (16 מרץ 1947) הוא נשא לאשה את שרה מילר (Florine Sarah Rose Muller) הבת הבכורה של החבר מאיר מילר (Maître Mathieu Muller)